איך רקטה יוצרת דחף, גם בחלל?
רקטה שורפת דלק ופולטת גז חם במהירות רבה דרך הנחיר. דחיפת הגז לאחור דוחפת את הרקטה קדימה (החוק השלישי של ניוטון). היא נושאת מחמצן משלה, ולכן אינה צריכה אוויר ופועלת בריק.
תשובות עם מקורות לשאלות שתלמידים שאלו את SI Helper ושהאתר עדיין לא כיסה, לפי נושא: הנעה רקטית, הנדסת אווירונאוטיקה, מכניקה מסלולית, פיזיקה ומדע כללי.
🤖 הטקסט בעברית הוא תרגום מכונה וממתין לבדיקה של דובר/ת עברית.
כש-SI Helper לא מוצא תשובה באתר, השאלה נשמרת בעילום שם. בכל שבוע אנחנו חוקרים אותה ומוסיפים כאן תשובה עם מקורות. לשאול את SI Helper
רקטה שורפת דלק ופולטת גז חם במהירות רבה דרך הנחיר. דחיפת הגז לאחור דוחפת את הרקטה קדימה (החוק השלישי של ניוטון). היא נושאת מחמצן משלה, ולכן אינה צריכה אוויר ופועלת בריק.
דחף סגולי (Isp) הוא הדחף חלקי משקל הדלק הנצרך בכל שנייה: Isp = F/(ṁg₀). ניוטון חלקי ניוטון לשנייה נותן שניות. זה לא זמן בעירה. Isp גבוה יותר פירושו פחות דלק לאותו דחף.
נוזלי: הדלק והמחמצן נמצאים במכלים נפרדים ונשאבים לתא בעירה. Isp גבוה יותר ואפשר לווסת. מוצק: הדלק והמחמצן מעורבבים מראש בגוש מוצק שבוער מפניו. פשוט ומוכן מיד. היברידי: דלק מוצק עם מחמצן נוזלי או גזי, ולכן אפשר לווסת, לכבות ולהדליק מחדש.
משוואת ציולקובסקי, Δv = Vₑ ln(m₀/m_f), קובעת בכמה רקטה יכולה לשנות את מהירותה. היא תלויה רק במהירות הפליטה ובחלק הדלק מתוך המסה ההתחלתית. בגלל הלוגריתם, הכפלת הדלק אינה מכפילה את Δv.
הנחיר מצטמצם עד צוואר, שבו הזרימה מגיעה למהירות הקול, ואז מתרחב כדי שהגז ימשיך להתפשט ולהאיץ. יחס שטחים גדול יותר בין היציאה לצוואר נותן פליטה מהירה יותר, אבל נחיר שתוכנן לריק מתפשט יתר על המידה בגובה פני הים ומאבד דחף.
מכלים ריקים ומנועים הם משקל מת. השלכת כל שלב כשהדלק שלו נגמר מאפשרת לשלב הבא להתחיל עם יחס מסה טוב יותר, וכך הרקטה כולה מגיעה ל-Δv גבוה יותר משלב גדול אחד.
בטמפרטורת החדר הם גזים. כדי לאחסן אותם בצפיפות כנוזלים, נאס"א שומרת חמצן בכ־−297°F (−183°C) ומימן בכ־−423°F (−253°C). היתרון: למנועי מימן–חמצן יש את ה-Isp הכימי הגבוה ביותר. המחיר: חום שחודר גורם להם להתאדות, ולכן המכלים צריכים בידוד כבד.
הם משתמשים בחשמל כדי לפלוט דלק במהירות עצומה, ולכן ה-Isp שלהם גבוה מאוד. אבל הדחף מוגבל בהספק (F = 2ηP/Vₑ): פליטה מהירה יותר פירושה פחות דחף לאותו הספק. הם מתאימים למשימות ארוכות וסבלניות, לא לשיגור.
יותר מ-1. ביחס של בדיוק 1 הרקטה רק מרחפת. העודף מעל 1 קובע את התאוצה ההתחלתית: a₀ = F/m − g.
כן. נאס"א מדווחת שמנועי RS-25 שלה טסו ב-135 משימות של מעבורת החלל, עם יותר מ-3,000 הפעלות. כיום ארבעה מנועי RS-25 מניעים את השלב המרכזי של SLS. שימוש חוזר בחומרה מוכחת חוסך בניית מנועים חדשים לכל טיסה.
מנוע סילון נושם אוויר: הוא לוקח ממנו חמצן ומשתמש באוויר עצמו כגז העבודה. רקטה נושאת את כל הדלק שלה, כולל המחמצן, ולכן פועלת בחלל, שם מנוע סילון לא יכול. מנועי סילון יעילים כי הם מזיזים הרבה אוויר מעט; רקטות נשענות על פליטה מהירה מאוד.
קודם בונים בסיס: חשבון אינפיניטסימלי, פיזיקה, כימיה, תרמודינמיקה, זורמים ומעבר חום, ואז קורס הנעה. המסלול החינמי שלנו לארבע שנים עובר לפי הסדר הזה, והקורס החינמי 16.512 של MIT מעמיק ברקטות מוצקות, נוזליות והיברידיות. עבודת הנעה היא חלק מקריירות בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל.